עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
גלי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
לבד
07/10/2018 13:50
גלי
מכירים את התחושה הזאת שלפעמים אתם מרגישים פשוט לבד בעולם? ושאם לא הייתם זה לא היה נורא כלכך כי גם ככה אף אחד לא צריך אתכם...
אז אני גלי והיום אני מרגישה ממש לבד.
בעקרון אני מרגישה שהיחידים שבאמת צריכים אותי הם הכלבים שלי והחתולים שמאמצים אותי..
קצת רקע -
בת 24, סטודנטית שנה א' לסיעוד - ארחיב בהמשך למה בחרתי דווקא במקצוע הזה..
גרה עם שני הכלבים המדהימים שלי
בת להורים גרושים ששניהם בזוגיות שניה גרים כל אחד בקצה אחר ועסוקים כל אחד בענייניו . אנחנו קרובים מאוד אבל זה כי אני מאוד נזקקת לתשומת לב אז אני מתקשרת כל הזמן , כמובן שבד"כ הם עסוקים ואני דיי מפריעה להם
יש לי שתי אחיות - אחת קטנה ממני בשנתיים , מזל סרטן, אנחנו לא ממש קרובות כי היא סגורה כזו והיא חושבת שאני מקנאה בה או משהו אז היא לא משתפת אותי בדברים , יש לציין שגם את שאר בני המשפחה היא לא ממש משתפת כי היא כזאת, החברות הקרובות שלה הם האוזן הקשבת שלה ואלו שהיא סומכת עליהם..
האחות השניה גדולה ממני בשלוש וחצי שנים והיא עכשיו בהריון ומתארסת - אחותי הגדולה היא כביכול החברה הכי טובה שלי , מהצד שלי לפחות . מה זה אומר ? הממ.. כשאני צריכה אותה כשאני במצב רוח ירוד ותקופה לא טובה היא שם, היא הבנאדם שאני אוהבת לפנות אליו בד''כ .. היא תומכת ומנסה לעודד בדרכה שלה .. אבל המצב לא הפוך.. היא לא פונה אליי כשהיא עצובה או שקורה לה משהו טוב או רע , היא לא משתפת אותי בדברים אלא אם אני שואלת, היא לא מתקשרת אליי כדי לספר לי מה עובר עליה ואותי זה מתסכל, הייתי רוצה שגם היא תרגיש שהיא יכולה לסמוך עליי ושאהיה שם בשבילה אבל היא לא, אני לא בטוחה מה הסיבה , יש לי כמה תאוריות - אולי היא לא סומכת עליי, אולי היא חושבת גם שאנימקנאה בה או אני לא יודעת מה ... היא פונה לחברה שלה ולאמא שלי . למה ציינתי שהיא מאורסת ?היא גם בהריון דרך אגב.. ושני הדברים האלה מרגשים אותי מאוד והייתי רוצה להיות חלק מזה , לעזור במשהו, לשמוע על ההתנהלות של הדברים, לייעץ לה או סתם להקשיב אבל לא, היא תפנה לחברה שלה או לאמא שלי, לא אליי.. אני לא  יודעת אם אתם מצליחים להבין אותי ולמה זה מתסכל אותי ..אולי תבינו עוד מעט
עוד משהו לגבי אחותי... נכון שאמרי שהיא שם כשאני צריכה וזה אבל חשוב לציין שהיא גם תמיד מסתכלת ממקום ביקורתי ומהמקום שהיא נמצאת בו ואיך שהיא רואה את הסיטואציה שאני נמאצת בה ובד''כ היא לא רואה אותי בתוך הסיטואציה שאני מתארת לה... אבל היא כן יודעת להגיד לי כל הזמן את ככה ואת ככה ואת צריכה להיות יותר ככה או אחרת...
עוד מעט אולי תבינו.. הכל אצלי בבלגן וככה זה גם משתקף פה נראה לי.
יש לי 3 חברות .. כל אחת עם החרא שלה ..ואני ?! תמיד שם כדי לשממוע , לייעץ, להיות, לעודד, לעשות טובה כזאת או אחרת... והן? כ"כ עסוקות בעצמן שהן בד''כ אפילו לא שואלות "ומה איתך" ? 
בעצם אפשר לומר שהיחידה ששומעת ורואה אותי היא המטפלת שלי .. שאני יכולה להפגש איתה רק פעם בחודש לשעתיים בגלל מרחק .. ואני משלמת לה 400 דקל בשביל זה... 
מצד אחד זה טוביכ היא גם באמת רואה אותי ויודעת לייעץ לי מה שנכון בשבילי ולהקשיב לי באמת .. כי זה המקצוע שלה. והיא גם אוהבת אותי ומעריכה אותי מאוד אז זה גם חשוב .. אבל זה המקצוע שלה. 
אני גם צריכה אותה הרבה יותר מפעם בחודש.. כי היא היחידה שיכולה לשמוע אותי וזה נורא קשה להחזיק את הכל בפנים חודש.. כי אם אני אשחרר את זה לאנשי אחרים הם פשוט לא יצליחו להבין .. מבחינתם אני דרמטית מגזימה מדברת בפניקה וצועקת.. ואז כשהם צועקים עליי בחזרה ואני מנתקת את הטלפון כי אני לא מסוגלת להתמודד עם זה אז הם כועסים עליי. 

אני גלי והמטרה שלי בחיים היא להיות במקום שצריכים אותי בו, שמעריכים אותי בו, ושסומכים עליי ועל המילים שלי. עד היום לא מצאתי מקום כזה.. רק אצל הכלבים שלי...אבל הם כלבים . בגלל זה בחרתי בסיעוד , בתקווה שהמקום הזה יתן לי את כל אלה..
כי כמו שאולי כבר הבנתם.. המשפחה שלי לא צריכים אותי... אני הנזקקת מבחינתם .. החברים שלי אוהבים לשפוך אצלי אבל כשאני אומרת את דעתי הם לעולם לא מקשיבים אז זה לא נותן לי כלום.. ואפילו בעבודה , אני סתם עוד עובדת.. כשכהייתי במחלה שבועיים אף אחד לא שאל לשלומי..
אני יודעת שאני רגישה מאוד וששאני צריכה המון תשומת לב והלוואי והייתי מקבלת מספיק ממנה או שמישהו היה מבין אותי . 
אני אפילו מקווה שתהיה לי את האפשרות לעשות יותר טיפולים במהלך החודש.. לפחות לתקופה הקרובה . 

אני עדיין לא יודע לפענח את עצמי ספיק בגלל זה הפוסט כזה מבולגן..אבל הייתי צריכה לשחרר...
אם למישהו יש רעיון איך מתמודדים עם הלבד הזה... let e know
0 תגובות
לבד
07/10/2018 13:49
גלי
מכירים את התחושה הזאת שלפעמים אתם מרגישים פשוט לבד בעולם? ושאם לא הייתם זה לא היה נורא כלכך כי גם ככה אף אחד לא צריך אתכם...
אז אני גלי והיום אני מרגישה ממש לבד.
בעקרון אני מרגישה שהיחידים שבאמת צריכים אותי הם הכלבים שלי והחתולים שמאמצים אותי..
קצת רקע -
בת 24, סטודנטית שנה א' לסיעוד - ארחיב בהמשך למה בחרתי דווקא במקצוע הזה..
גרה עם שני הכלבים המדהימים שלי
בת להורים גרושים ששניהם בזוגיות שניה גרים כל אחד בקצה אחר ועסוקים כל אחד בענייניו . אנחנו קרובים מאוד אבל זה כי אני מאוד נזקקת לתשומת לב אז אני מתקשרת כל הזמן , כמובן שבד"כ הם עסוקים ואני דיי מפריעה להם
יש לי שתי אחיות - אחת קטנה ממני בשנתיים , מזל סרטן, אנחנו לא ממש קרובות כי היא סגורה כזו והיא חושבת שאני מקנאה בה או משהו אז היא לא משתפת אותי בדברים , יש לציין שגם את שאר בני המשפחה היא לא ממש משתפת כי היא כזאת, החברות הקרובות שלה הם האוזן הקשבת שלה ואלו שהיא סומכת עליהם..
האחות השניה גדולה ממני בשלוש וחצי שנים והיא עכשיו בהריון ומתארסת - אחותי הגדולה היא כביכול החברה הכי טובה שלי , מהצד שלי לפחות . מה זה אומר ? הממ.. כשאני צריכה אותה כשאני במצב רוח ירוד ותקופה לא טובה היא שם, היא הבנאדם שאני אוהבת לפנות אליו בד''כ .. היא תומכת ומנסה לעודד בדרכה שלה .. אבל המצב לא הפוך.. היא לא פונה אליי כשהיא עצובה או שקורה לה משהו טוב או רע , היא לא משתפת אותי בדברים אלא אם אני שואלת, היא לא מתקשרת אליי כדי לספר לי מה עובר עליה ואותי זה מתסכל, הייתי רוצה שגם היא תרגיש שהיא יכולה לסמוך עליי ושאהיה שם בשבילה אבל היא לא, אני לא בטוחה מה הסיבה , יש לי כמה תאוריות - אולי היא לא סומכת עליי, אולי היא חושבת גם שאנימקנאה בה או אני לא יודעת מה ... היא פונה לחברה שלה ולאמא שלי . למה ציינתי שהיא מאורסת ?היא גם בהריון דרך אגב.. ושני הדברים האלה מרגשים אותי מאוד והייתי רוצה להיות חלק מזה , לעזור במשהו, לשמוע על ההתנהלות של הדברים, לייעץ לה או סתם להקשיב אבל לא, היא תפנה לחברה שלה או לאמא שלי, לא אליי.. אני לא  יודעת אם אתם מצליחים להבין אותי ולמה זה מתסכל אותי ..אולי תבינו עוד מעט
עוד משהו לגבי אחותי... נכון שאמרי שהיא שם כשאני צריכה וזה אבל חשוב לציין שהיא גם תמיד מסתכלת ממקום ביקורתי ומהמקום שהיא נמצאת בו ואיך שהיא רואה את הסיטואציה שאני נמאצת בה ובד''כ היא לא רואה אותי בתוך הסיטואציה שאני מתארת לה... אבל היא כן יודעת להגיד לי כל הזמן את ככה ואת ככה ואת צריכה להיות יותר ככה או אחרת...
עוד מעט אולי תבינו.. הכל אצלי בבלגן וככה זה גם משתקף פה נראה לי.
יש לי 3 חברות .. כל אחת עם החרא שלה ..ואני ?! תמיד שם כדי לשממוע , לייעץ, להיות, לעודד, לעשות טובה כזאת או אחרת... והן? כ"כ עסוקות בעצמן שהן בד''כ אפילו לא שואלות "ומה איתך" ? 
בעצם אפשר לומר שהיחידה ששומעת ורואה אותי היא המטפלת שלי .. שאני יכולה להפגש איתה רק פעם בחודש לשעתיים בגלל מרחק .. ואני משלמת לה 400 דקל בשביל זה... 
מצד אחד זה טוביכ היא גם באמת רואה אותי ויודעת לייעץ לי מה שנכון בשבילי ולהקשיב לי באמת .. כי זה המקצוע שלה. והיא גם אוהבת אותי ומעריכה אותי מאוד אז זה גם חשוב .. אבל זה המקצוע שלה. 
אני גם צריכה אותה הרבה יותר מפעם בחודש.. כי היא היחידה שיכולה לשמוע אותי וזה נורא קשה להחזיק את הכל בפנים חודש.. כי אם אני אשחרר את זה לאנשי אחרים הם פשוט לא יצליחו להבין .. מבחינתם אני דרמטית מגזימה מדברת בפניקה וצועקת.. ואז כשהם צועקים עליי בחזרה ואני מנתקת את הטלפון כי אני לא מסוגלת להתמודד עם זה אז הם כועסים עליי. 

אני גלי והמטרה שלי בחיים היא להיות במקום שצריכים אותי בו, שמעריכים אותי בו, ושסומכים עליי ועל המילים שלי. עד היום לא מצאתי מקום כזה.. רק אצל הכלבים שלי...אבל הם כלבים . בגלל זה בחרתי בסיעוד , בתקווה שהמקום הזה יתן לי את כל אלה..
כי כמו שאולי כבר הבנתם.. המשפחה שלי לא צריכים אותי... אני הנזקקת מבחינתם .. החברים שלי אוהבים לשפוך אצלי אבל כשאני אומרת את דעתי הם לעולם לא מקשיבים אז זה לא נותן לי כלום.. ואפילו בעבודה , אני סתם עוד עובדת.. כשכהייתי במחלה שבועיים אף אחד לא שאל לשלומי..
אני יודעת שאני רגישה מאוד וששאני צריכה המון תשומת לב והלוואי והייתי מקבלת מספיק ממנה או שמישהו היה מבין אותי . 
אני אפילו מקווה שתהיה לי את האפשרות לעשות יותר טיפולים במהלך החודש.. לפחות לתקופה הקרובה . 

אני עדיין לא יודע לפענח את עצמי ספיק בגלל זה הפוסט כזה מבולגן..אבל הייתי צריכה לשחרר...
אם למישהו יש רעיון איך מתמודדים עם הלבד הזה... let e know
2 תגובות